ממי חושש ח"כ משה גפני?

יעקב ריבלין חושף עד כמה משה גפני חושש מקו במערכה. אמנם ריבלין תולה את האשמה על כותרת בעיתון הפלס, אבל למען האמת עיתון הפלס לא יורד לסגנון הזה ומעולם לא היה כתבה בסגנון כזה, גם בגלל שזה טיפשי לעסוק בנושאי תקציבים כשאדם כמו משה גפני הרים ידו בתורת משה בעד חוק הגיוס ומסכים לתת כותל לרפורמים ושותק על חילולי שבת, אז וכי תקציבים כאלו או אחרים הם הנושא לבקר את משה גפני, מי בכלל מצפה ממנו. וגם בשביל זה יש את קו במערכה.

אלא שהפעם אנו לא בטוחים שהוא צודק וכנראה שזה סתם בא להיכנס בציבור בני התורה כדרכו של החרד"ק יעקב ריבלין. אחרת, בשביל מה הוא וחברו הרשע אבי בלום מקבלים כסף כבוד מדגל התורה?

בטורו של ריבלין השבוע הוא מדבר על נושא מעניין שהיה השבוע בכנסת, כשלפי דבריו של ריבלין החרדים לא צודקים אבל מוסדות המוכש"ר – מוכר שאנו רשמי טוענים לאפליה. טרם בדקנו את הפרטים לעומקם, ניתן את זכות הציטוט לטורו של אתו פרשן חרד"ק ריבלין. וכך הוא כותב:

תריסר ירחים ויותר נפרסת כאן בהרחבה מסכת החלטותיה מעוררות העניין של היועצת המשפטית במשרד החינוך, עו"ד מורג, בכל הקשור לחינוך החרדי. עלילת הפרק האחרון, למי שהצטרף אלינו זה עתה, עסקה בהחלטתה המוזרה לאסור על נציגי רשתות החינוך החרדיות להיות חברים בוועדה לתקצוב חרדי מחשש של ניגוד אינטרסים. וזאת לעומת הוועדה לתקצוב למגזר הערבי-נוצרי שכל חבריה הם מנהלי מוסדות.

עד לרגע זה לא התקבלה תגובה רשמית של המורגית ומשרד החינוך. התגובה הלא רשמית הייתה פרץ של צעקות במסדרונות המשרד על פקיד חרדי שנחשד בהדלפת הסיפור העסיסי.

חלקו השני של הסיפור עוסק אף הוא בנוצרים אך הפעם לא מככבת בו היועצת המשפטית. אל הזירה עלו ובאו מנהלי מוסדות חרדים מוכרים שאינם רשמיים (להלן: מוכש"ר) שיצאו למלחמת חורמה נגד התקצוב המיוחד לנוצרים. גם הם רוצים חלק בחמישים מיליון השקלים שהתחייבה הממשלה בשעתו לראשי העדות הנוצריות בארץ ולנציגו האישי של האפיפיור ברומא. על מה ולמה, שואלים המוכש"רים היהודיים, רק ילדים נושאי צלב יקבלו תקצוב נוסף, בעוד שילדי ישראל הכשרים ייאלצו להסתפק בשבעים וחמשת האחוזים העלובים שמקצה להם המדינה?

הכול החל בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. מנהלי מוסדות החינוך הכנסייתיים טענו שהם קורסים תחת הנטל הכלכלי של החזקת המוסדות. הם טענו שלחרדים יש רשתות חינוך גדולות (החינוך העצמאי ורשת המעיין התורני, י.ר.) שמקבלות מאה אחוזי תקצוב ואילו אצלם כל המוסדות הם מוכש"רים שמקבלים רק שבעים וחמשה אחוז ומחשבים להתמוטט תחת הנטל. בעולם הנוצרי לא מוכרת, כנראה, התופעה של שד"רים ומנהלי מוסדות שאוספים כספים על בסיס אחוזים. משכך, אין להם מהיכן לכסות את ההפרש.

אנשי הכנסיות איימו לצאת למסע צלב. הם פנו לעזרת האפיפיור ובמקביל תכננו לצאת לרחובות, כמו שעמיתיהם המוסלמים יודעים לצאת כאשר משהו מפריע להם באמת. אלו גם אלו ערבים שיודעים שהפגנה אמיתית זה לא למשוך בזנבות סוסים נוסח הפלג הירושלמי אלא להשתולל כמו שצריך.

בלשכת ראש הממשלה הבינו שמדובר בחומר נפץ פנימי ובינלאומי גם יחד. יש לנו מספיק צרות עם העולם המוסלמי מכדי שנוסיף גם את הנוצרים. מה שגם שהתברר שזה כסף קטן. הצלבנים החדשים הסכימו להסתפק בחמישים מיליון ש"ח ולקפל את הדגלים. בהתערבותו הישירה של נתניהו ארגנו להם את הסכום מתוך הרזרבה הממשלתית והעבירו אותו דרך המשרד של השרה גילה גמליאל למשרד החינוך. כדי שהכול יבינו שמדובר בתקציב מיוחד ולא ילטשו אליו עיניים.

אבל זה בדיוק מה שקרה. ארגון מנהלי המוכש"ר היהודי בישראל – גוף שהחל לפעול בשנתיים האחרונות ועשה בינתיים כמה דברים טובים – החליט לצאת למלחמת קודש משלו. הם פנו לשרים וחברי כנסת והקימו קול זעקה מרה עד מאוד. הייתכן שילד נוצרי יקבל עוד אלף ושמונה מאות ש"ח לשנה, וילד יהודי טהור לא יקבל? היו לא תהיה. גם הם רוצים חלק בעוגה החדשה.

הראשון שנענה לזעקה היה שר הפנים אריה דרעי, שחתם על מכתב נרגש לשר האוצר וביקש לעצור את ההקצבה. כחלון כמובן לא ענה. כמו נתניהו גם הוא הבין כמה זול עלה לקנות את השתיקה של הנוצרים בישראל והאפיפיור ברומא. כמוהו הבינו ראשי יהדות התורה שמילאו את פיהם מים ועסקו בנושאים אחרים.

אחד מהם פנה בכל זאת בשקט ללשכת ראש הממשלה וביקש לדעת אם אפשר לעכב את ביצוע ההעברה לנוצרים. התשובה שקיבל הכתה אותו בהלם. חטפתי מהם, כך הנציג החרדי בגילוי לב, שפכטל אמיתי. הם אמרו לי שנפסיק להיות סחטנים. לא פחות ולא יותר.

השטיפה הייתה ארוכה. הנה תמצית הדברים בקצרה של איש לשכת ראש הממשלה. למגזר הנוצרי אין רשתות חינוך שמקבלות קרוב לשני מיליארד שקל מהמדינה בתקצוב מלא; לנוצרים אין ישיבות וכוללים שמקבלים מיליארד ומאתיים מיליון שקל; אין סמינרים שמקבלים מאות מיליונים; אין הבטחת הכנסה לאברכים ואין תגבור לימודי יהדות. המגזר החרדי, נזף הבכיר הממשלתי, הוא עשרים אחוז מתושבים המדינה והנוצרים חמשה אחוז אבל ההפרש בתקצוב החינוכי הוא לא פי ארבעה אלא פי עשרה ויותר.

משפט המחץ היה: אנחנו ממלאים לכם את הצלחת עד שהמרק נשפך החוצה, ואתם רוצים גם חלק בעצם שזרקנו לנוצרים כדי לסתום להם את הפה? לא יפה. לא יפה.

הנציג שמע ונאלם דום. מאוחר יותר הוא שיתף אותנו במחשבותיו. "אנחנו באמת מקבלים מהממשלה הזאת כל מה שאנחנו רוצים. למה להיכנס למאבק שיסב לכך את תשומת הלב הציבורית? הרי ברור שהנוצרים לא יישבו בשקט, וכל התקשורת תתגייס לטובתם. עדיף שיקבלו את דמי הכיס שלהם ויתנו לנו להמשיך לעדכן את התקציבים הגדולים שלנו בשקט, בשקט".

את המנהלים המסורים של ארגון המוכש"ר הדתי זה לא עניין כמובן. הם צריכים את הכסף שחסר להם, ומצידם שראש הממשלה, הצרכים הבין לאומיים של ישראל, וכלל האינטרסים של הציבור החרדי – יאבדו בתהום הנשייה. השבוע גונב לאוזנם שההעברה לנוצרים עומדת לעלות לאישור ועדת הכספים של הכנסת. בראש הוועדה עומד נציג חרדי והם החליטו להראות לו מה זה להעביר כספים לנוצרים בלי לשתף אותם בחגיגה. החל מיום ראשון הם החלו להפציץ בהודעות: המבחן של גפני. האם הוא יעז להעביר את כספי האפליה לנוצרים. האם הוא יפלה את החרדים, האם והאם והאם.

אם גפני היה באמת איש ברזל כפי שמתואר כאן לפעמים הוא היה אמור לצפצף עליהם צפצוף אחד ארוך. האינטרס של כלל הציבור החרדי קודם לכמה שקלים של סקטור כזה או אחר. אבל גפני נרתע מהלחצים. ולא רק שלהם. לנגד עיניו עמדה, כנראה, כותרת עתידנית באותיות אדומות זועקות בעיתון 'הפלס': 'זעם ותדהמה. חבר כנסת מדגל התורה מעביר כספים לנוצרים על חשבון הציבור החרדי'. כותרת משנה: 'אישי ציבור חרדים טוענים: הפשרנות מול גזירת הגיוס הנוראה מובילה את הנציג ה'חרדי' לשיתוף פעולה עם האפיפיור'. כך בערך. או אף גרוע יותר.

למה לי צרות, אמר גפני לעצמו, והורה לאחראי על סדר היום בוועדה למחוק את הנושא הרגיש. בשלב זה, כך אמר, לא יועברו הכספים לנוצרים עד שאקבל תשובות לכמה שאלות. ובמילים אחרות: לא אעביר את הכסף כל זמן שמפעילים עלי לחצים.

ארגון המוכש"ר היה אמור לשלוח לגפני פרחים על ההחלטה. אבל במקום זה הם החליטו לנהוג איתו כמו שמתנהגים עם מי כל מי שנכנע לטרור. דורכים עליו עוד קצת כדי שיבין מי בעל הבית. בצהרי יום שני השבוע, שעתיים לאחר שהוריד את ההעברה לנוצרים מעל סדר היום, ישב גפני בלשכתו ועסק בענייני דיומא. לפתע נכנס אליו אחד מעוזריו והראה לו הודעה שהוציא דקה קודם לכן ארגון המוכש"ר. בהודעה מביעים החברים תודה עמוקה לסגן השר יצחק כהן ולשר הבריאות יעקב ליצמן שהשיגו להם באוצר פיצוי חליפי לכספים של הנוצרים. חמשים מיליון שקל שיועברו במיוחד להם.

גפני קרא את ההודעה והתפוצץ. קודם כל מדובר בבלוף, לחמישים מיליון החדשים אין כל קשר לכספים של הנוצרים והם לא באו כפיצוי על שום דבר. מדובר בכסף שהובטח בהסכם הקואליציוני עבור שני סעיפים אלמנטריים. האחד, מדד טיפוח ויזמות. השני, תגבור לימודי יהדות. הסעיף הראשון מתחלק בין כל זרמי החינוך הפרטיים בישראל, כולל הנוצרים, וחלקו של המוכש"ר היהודי בו הוא בערך שבעה עשר מיליון ש"ח. הסעיף השני מיועד בעיקר לסמינרים ותיכונים דתיים וחרדים.

מי השיג את הכסף הקואליציוני הזה? כאן כמובן כולם טוענים לקרדיט. יצחק כהן שבאמת השתדל הפעם רבות. ליצמן שדיבר עם האוצר לפני פרסום ההודעה,. וגפני שכבר לפני שבועיים הודיע בישיבת הסיעה שסיכם עם האוצר על העברת הכסף. מי ביקש מארגון המוכש"ר להיכנס למלחמת האזרחים הזאת ולבחוש בביצה לא להם? קשה לדעת. בכל מקרה דלת חשובה אחת בבניין הכנסת הם עלולים לראות, החל מהשבוע הבא, רק מהצד החיצוני. האיש שיושב בפנים לא שוכח. גם לא סולח.

עד כאן המאמר. כפי שפתחנו, עיתון הפלס לא היה תוקף את משה גפני על אישורים של תקציבים לנוצרים ולא לחרדים. הסיבה היא פשוטה לכאורה. מבינת ביטאון עולם התורה, אדם שהרים יד בתורת משה ובנתינת גב ותמיכה לחוק גיוס נורא, אדם שמצידו לא היה אכפת לו במתן פשרות והכרה לרפורמים, אדם כמו גפני שלא פועל כלום למנוע את התרבות חילולי השבת אף הממשלתיים, זה פשוט קטנוני ומגוחך לדרוש ממנו משהו בנושאי תקציבים. אבל קו במערכה אכן היה תוקף ועוד איך אם היה בזה בעיה, כי הציבור חייב לדעת על כל הפשעים של אותם נציגים שמתיימרים להיות נציגי הציבור החרדי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s