ניסיון הטיוח באתרי החצר על הפשלה הגדולה בהעפת 12 הבחורים מאור ישראל שנתפסו משחקים כדורגל

כך מנסים להסיח בסיוע אתרי האינטרנט להסיח דעת ממה שמפורסם בקו במערכה. לאחר שפורסם כאן אמש על סילוקם של 12 בחורים לצמיתות מישיבת אור ישראל עקב תפיסתם על ידי ראש הישיבה בעת מעשה במגרש כדורגל, פרסום שעורר סערה כצפוי, והנה לא חלפו מספר שעות וכתבה שעלתה באחד מאתרי האינטרנט ונשלחה לבמערכה, מנסים להפוך את התופעה לתופעה כלל ארצית ותופעה רחבה ומנסים להפנות אצבע מאשימה כלפי החוצניקים: אך לעצם העניין, אם נכון הנכתב בכתבה, הרי שהמצב של הדור, קשה, קשה מאוד.

וכך נכתב בכתבה:

כותרת: החוצניקים אשמים: כך חדר הכדורגל לישיבות

הקדמה חיונית: טור זה נכתב מבלי להפנות אצבע מאשימה, רק כדי לשתף באירוע שהייתי עד לו ולכוון אתכם פחות או יותר למה ובעיקר למי אני מתכוון. כעת, אתם יכולים להמשיך לקרוא

לפני לא מעט זמן המתנתי בטרמינל 3 בנתב"ג לבן משפחה, לפתע שמעתי צרחות איומות, זעקות של ממש מקבוצת בחורי ישיבה, חלקם חסידים חלקם ליטאים, מכל גווני הקשת המיינסטרימית החרדית, הם קידמו בברכה חבר לספסל הלימודים שחזר מאורס מחו"ל. המשותף המרכזי לכל הבחורים היה היותם חוצניקים, ההשתוללות שלהם היתה על גבול הוואנדליזם, ואני לא מגזים הפעם, לשם שינוי.

ניגשתי לאחד מהם, כדי לברר איזו ישיבה חשובה כל כך משחררת את תלמידיה באמצע יום לימודים רגיל כדי להתפרע ככה בשדה התעופה ולמה אני לא למדתי בה. הם נתנו לי את השם – 'ונמשל כבהמות נדמו' או משהו בדומה לזה. כבר לא זוכר.

המכנה המאפיין של כל הזועקים שם היה מאוד ברור – ההורים שלהם לא פה כדי לראות על מה הם משלמים כסף, והמשגיחים שלהם לא שם, כי גם ככה אף אחד לא בודק למה משלמים להם.

הרבה מאוד בדיחות רצו בר בימים האחרונים על השילוש הלא קדוש של בחורי ישיבות, קיוסקים וכדורגל. אף לא אחת מהן הצחיקה אותי. יהיה כאן יותר מגרם של צדקנות.

עולם הספורט אף פעם לא היה טאבו במגזר החרדי, אמנם לא נושא שידברו עליו בשולחן שבת בשכונת מאה שערים בירושלים או בחזון איש בבני ברק, אבל גם לא יזדעזעו עד העצם לשמוע שחבר (אחר!) דיבר עם חבר (שלישי!) על משחק שהתקיים אי שם מעבר להרי החושך ועל התוצאות.

אולי זאת הסיבה שבשבוע האחרון, במשחק הכי דרמטי של הכדורגל האירופאי, הקיוסקים בכל הארץ היו בתפוסה מלאה של עד סוף הרחוב עם בחורי ישיבות מכל השיעורים הכיתות והחוגים.

בעיניי הדבר היחיד שמוזר (לטב ולמוטב) בעובדה הזאת, הוא שהם באמת 'בחורי ישיבות' בלי מרכאות. לא בכינוי שלהם. כשהם מסיימים לראות את המשחק, הם חוזרים לישיבה.

כבר לא מדובר בשוליים או כאלה שכבר מזמן לא בעולם הישיבות. עשרות אם לא מאות בחורי ישיבה מסתובבים בקיוסקים בכל הארץ ועוקבים אחרי המשחקים, מתרוצצים בקניונים כאילו שיש שם שיעור שבועי כל מוצאי שבת, ובשאר ימות השבוע. (זה כבר נדיר יותר, אבל קיים) ולאחר מכן, בתום המשחק או מסע השופינג והאייס קפה – חוזרים לישיבה.

אין בהכרח קשר בין הבחורים שנשלחים ללמוד בישראל על ידי הורים מלאי תקווה שאווירה דארץ ישראל תחכים אותם קצת ותמנע מהם להתבולל לבין יושבי הקיוסקים, ואולי רק לי זה נדמה, שחדירתו של הספורט בצורה בוטה כל כך הגיעה מ'בחוץ', דהיינו מחוץ לארץ ומתלמידיה.

וכותב המאמר מסיים בקרירות כדרך האתרים:
אך יש גם צד חיובי בכל זה. במקום שיעסקו בענף ספורט מסוכן פי כמה – מירוץ מכוניות בכבישי ישראל בלי רשיון ובלי שום דרך לאכוף עליהם את חוקי התנועה (והפיזיקה), מעצם היותם תיירים – עדיף כבר שישבו ויראו כדורגל

האם כל נראה פני עולם הישיבות בתקופת האביב הליטאי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s