המפקחת כהן מובילה את השינוי במוסדות לבנות

וכפי שנאמר בכתבה הקודמת, אחת מהראשיות שמופקדות על ביצוע השינויים במערכת החינוך מטעם המחוז החרדי, היא לא אחרת מאשר פייגי כהן אשתו של אותו פורץ גדר ובעל דעה משכילית ידועה – בצלאל כהן, שמשמיים "זכו" במרכאות, גם הוא וגם אשתו לנסות ולשנות את פני הציבור החרדי.

בדיון שהתקיים לפני מספר חודשים נפתח צוהר לדרכי הפעולה שנועדו לבצע את תהליך השינוי ב'בית יעקב', באמצעות משתפי פעולה מהציבור החרדי. הנאום המרכזי נשא את הכותרת "הטמעת מיזמים חדשים בחינוך היסודי החרדי" ומי שהציגה את הנושא היתה המפקחת פייגי כהן, המופקדת מטעם המחוז החרדי של משרד החינוך על בתי הספר היסודיים של 'בית יעקב', שבדבריה חשפה את שיטות הפעולה כשהמטרה: "באנו להטמיע מיזמים חדשים בחינוך היסודי החרדי; להחדיר תוכניות של ערכים אוניברסליים"

אותה פייגי כהן המפקחת האחראית על 'בית יעקב' מטעם המחוז החרדי ציינה בפתח דבריה, כי "לפני ארבע שנים כשנכנסתי לעבוד כמפקחת, אמרו לי שאני אחראית על החינוך העצמאי. המודל היה פיקוח על פי רשתות, שהמשמעות שלו עמדת כח של הרשתות. היה להם מעט מפקחים שפיקחו על בתיה"ס שלהם בפיזור גאוגרפי רחב. עם הקמת המחוז והגדלת כח האדם בצורה משמעותית של פיקוח כולל ומקצועי, יש לנו היום במחוז מפקחת מדעים, מפקחת אנגלית, מפקחי מקצוע, כל תפקידי המעטפת, והמשמעות של זה היא רבה ועמוקה. עברנו לפיקוח מודל יישובי". לאחר עוד כמה משפטים על התועלת בשליטתה עם מפקחות רבות, החלה לפרט כיצד נעשה תהליך הרפורמה החינוכית – למרות ההתנגדות העמוקה שאמורה להיות בציבור החרדי נגד כל שינוי.

"כשאני וחברותי באות לעשות שינוי ולחלום על שינוי במערכת החינוך החרדית, אנחנו רואות לנגד עינינו את המונח 'חדש אסור מן התורה'. מטבע לשון שהטביע החת"ס לפני 200 שנה כשנלחם בהשכלה וברפורמה. המקור של זה הוא מההלכה שאסור לאכול מן התבואה לפני הקרבת העומר, אבל זה מונח מאד עמוק ומבוסס באורטודוקסיה בכלל ובעולם החרדי בפרט. יש מונחים נוספים שרגילים ושומעים אותם בחברה החרדית: 'אל תיטוש תורת אמך', 'זכור ימות עולם', זה מופיע בהרבה מקומות ורואים אותם: 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך'".

והיא מסכמת בציניות: "הצד השווה לכל מטבעות הלשון והאמרות הללו הוא שהישן הוא טוב והחדש הוא מסוכן ומפחיד, ודאי כשהוא בא מבחוץ, ממשרד החינוך"…

כאן החלה להציג את הצלחתה "בשינוי של תוכניות תוספתיות", שהולכות ומוחדרות למערכת החינוך החרדית. "מוצגות כאן שמונה תוכניות מערכתיות, וולנטריות, שמתייחסות לערכים אוניברסליים. על פי התכניות שנכתבו במשרד החינוך".

המפקחת הציגה שקף שכותרתו: "הטמעה של שילוב תוכניות נוספות בחינוך החרדי היסודי לבנות", ביניהן המשימות של "כתיבת ספרי לימוד" ותוכניות "תקשוב", "מצויינות 2000", "מפתח הלב" ועוד, כשהכל נעשה, כאמור, כדי להחדיר "ערכים אוניברסליים", על פי התכניות הבסיסיות שנכתבו במשרד החינוך למיגזר הכללי.

"אפרט על שתים מתוכן: 'אורח חיים בריא', ו'תוכנית אמירים', ומתוך התהליכים נראה מה נעשה בתוכניות האלה, ואז ננסה להבין איך אנחנו מובילות שינוי".

"אני וחברותי המפקחות באות עם מוטיבציה פנימית מאד גבוהה, ואיזשהו, אפילו יכולה לקרוא לזה חלום, לפתח תחום מסוים. במקרה הזה, חברתי שרי כהן, מפקחת כוללת, פיתחה את התחום של אורח חיים בריא. במשך ארבע שנים התחום התפתח בצורה מדהימה בתוך החברה. אתחיל עם 'תפור עלי'. זו תכנית משותפת של משרד החינוך, הבריאות והמגזר העסקי, יוניליוור תלמה, שהבינה שהיא רוצה ושווה לה להשקיע הרבה כסף בהתאמה של התכנית. זו תכנית שמדברת על מערכי שיעורים ותכני לימוד בשגרת אורח בריא של תלמיד מהחינוך היסודי והגנים".

בדבריה ציינה, כי התכנית עברה התאמה למיגזר החרדי והופעלה באלף כיתות גן שבמחוז החרדי בפריסה ארצית. כמה בתי ספר נקבעו כ"מקדמי בריאות" – "אלו בתי ספר שמקדמים בריאות. יש 'קול קורא' שיוצא כל שנה, בי"ס שנכנס לתכנית מתחייב לקיים שגרת אורח חיים בריא בתוך תכנית הלימודים בשיתוף ההורים וקהילת ביה"ס. השנה היו לנו עשרים בתי ספר יסודיים".

וכאן חשוב לשמוע כיצד הצליחה המפקחת לסלול את הדרך להחדיר תוכנית חדשה למערכת 'בית יעקב'. פשוט מאוד: נפתחו קורסים להשתלמויות בנושא ואח"כ כבר דאגו המורות להחדיר את המיזם לבתי הספר, ועל כך היא מציינת באירוניה כיצד ניתן היה להבחין לפתע בקורלציה (תלות והתאמה) בין משתתפות ההשתלמות החדשה לבין מוסדות החינוך שהחדירו את התוכנית החדשה.

"לצורך החדרת התוכנית היו 'מובילות בריאות במערכת החינוך'. אלו קורסים שנפתחו בתוך מרכזי ההשתלמויות בהם הולכות להשתלם וללמוד המורות החרדיות. מורה חרדית, כדי לקבל ולשנות את הסטטוס שלה, הולכת ללמוד, רוב מוחלט לא באקדמיה ולא במכללות, אלא במרכזי ההכשרה שנמצאים בתוך הסמינרים למורות, ולשם נכנסנו עם תוכנית שמובילה לקבלת תעודה של 'מובילת בריאות', בקורס שנתי. בתשע"ה השתתפו בו כמה מאות של מורות וגננות ברחבי הארץ. מה שכן, ראינו קורלציה בין המשתתפות בקורסים לבין בתי הספר והגנים שנכנסים אח"כ לתוכנית".

בהמשך הציגה את תוכנית "אמירים", שנחשבת כפרוייקט מעשה ידיה.

וכאן היא מציגה בצורה גלויה כיצד הצליחה להנחיל את התוכנית, למרות ההתנגדות העקרונית שהיתה בקרב מוסדות החינוך. "בתוכנית 'אמירים', בשונה מהתוכנית לאורח חיים בריא נתקלנו בהתנגשות בערכים, בתפיסה מה תפקידה ומקומה של אשה חרדית. המורות והמנהלות רואות בילדה אישה לעתיד, ונתקלנו בהתנגשות ערכית: מה פתאום 'הצטיינות'? אלו משפטים ששמענו הרבה: 'שתהיה עקרת בית טובה'; 'ערכים ומוסר אל מול מצוינות אקדמית'; 'קודם נטפל בבעיות יומיומיות'; 'אין לנו תקציבים ועדיף לתת לחלשים'…" – ציטטה המפקחת בביטול את טיעוני הגישה החינוכית החרדית.

למרות זאת פעלה במרץ למצוא דרכים יצירתיות להפעיל מורות בחינוך החרדי לצורך יישום המיזם החדשני. "ב'אמירים' המורות הן מומחיות התוכן והן נדרשות לכתוב קורסים בתחומי העשרה שהן בוחרות. זו מתודה שחדשה לגמרי למורה החרדית, לא עוד חומר לימוד שהיא צריכה להעביר אותו. היא צריכה ליצור ולבחור, ואנחנו מאמינים שאותן מורות יחידאיות ישפיעו על חדר מורות, ישפיעו בתפיסה הפדגוגית, ישפיעו בסקרנות ובכלים שהן פיתחו בקורסי 'אמירים'".

וכך, דווקא בשל כל הטענות של החינוך החרדי בדבר העדפת ערכים ומוסר על פני מצוינות אקדמית, היא ראתה אתגר ביישום התוכנית שתביא לשינוי התפיסה בחינוך החרדי! "זו תוכנית תוספתית שבעצם מדברת על שינוי תפיסה, וזה מרתק ומאתגר".

בהמשך היא מספרת על דרכים לקידום הלימודים הכלליים במסווה של לימודי קודש. "מורה כתבה קורס מרתק שעוסק – לא פחות – באסטרונומיה, בחשיבה מסדר גבוה במתמטיקה, אבל הכל בתוך הערכים המהותיים של החברה החרדית". העילה היתה 'לוח השנה היהודי' – "פגשתי ילדות בכיתה ד' שעוסקות בחישובים מרתקים. חוזרות הביתה, שואלות את ההורים. אנחנו רואים השפעה רחבה מעבר לתלמידות עצמן".

עוד דוגמא למשחקי המילים והתכנים: "מורה שהיא אדריכלית במקצועה והתגלגלה להוראה כתבה קורס מדהים על השפה האדריכלית וקראה לה 'ערכיטקטורה'. אנחנו שוב רואים את מקום החזק והמשמעותי של עולם הערכים…"

"אם תשאלו איך אנחנו עושות שינוי?" – אמרה האחראית על 'בית יעקב' – התשובה היא: "דבר ראשון אנחנו מחפשים. אי אפשר לבד. שותפים במטה משרד החינוך, האגפים המקצועיים שכתבו תוכניות והם נמצאות. שותפים במגזר העסקי, שותפים במגזר השלישי. יושבים פה חבריי מהמרכז הישראלי למצוינות שאנחנו עושים דברים ביחד. וכמובן – גופים נוספים".

אמצעי נוסף בדרך להגשמת הרפורמות: "זיהוי חסמים ולמידה עמוקה שלהם, מה חוסם אותנו בדרך לליבה של המורה החרדית, של המנהלת ושל מובילות השינוי. ויש כאן מושג שאני רוצה להתייחס אליו: 'הכשרת הלבבות'. אם תפתחו היום תכנית עבודה של מפקח במחוז החרדי תוכלו למצוא את המונח 'הכשרת הלבבות' כמונח מקצועי של חלק מתכנית העבודה. אנחנו למדנו, ומאיר (מקים המחוז החרדי) אמר שהוא לומד כל יום. למדנו שיש לנו תקופה של הכשרת לבבות. אנחנו צריכים להסביר, לחשוף, להביא מהמקורות, לפעמים ללכת לרבנים".

"יש לנו תקופה לפני כל הפעלה של תכנית – של 'הכשרת לבבות'. היא נעשית בצורה יצירתית ומרתקת. זיהינו את המורות, דווקא הן, כסוכנות שינוי משמעותיות. 'התאמת תוכן תרבותית', וכמו שאמרתי, תכניות מושלמות צריכות להכתב מחדש ע"י הכשרת צוותים".

והמסקנות: "אנחנו בתהליך שינוי, כמו שנאמר כאן, מחוז חרדי בבניה. נכנסתי לאגף היינו צוות קטן, שלושה עד חמישה מפקחים בחינוך היסודי, בתוך ארבע שנים אנחנו יושבים בקומה שלמה 28 חברים. מה שמצריך הבנייה של צוות הפיקוח, הדרכה, יצירת מודלי עבודה ייחודיים. אין מודלים כאלו בשום מקום. הם חייבים להיות יחודיים ומותאמים, ואנחנו בתוכנו 'ממציאים את הגלגל', בצורה יחודית".

"ולאן אנחנו הולכים? – אנחנו ממשיכים קדימה, להמשך הטמעת התוכניות לאורך ולרוחב. בכל התוכניות אנחנו מתקדמים. אנחנו מאד רוצים לחקור את התהליכים שאאנחנו עושים, לדייק ולהבין איך אנחנו מתקדמים. 'הערכת עובדי הוראה בסטנדרטים המקובלים', מה שלא היה אף פעם. 'תכנית עבודה בית ספרית מבוססת נתונים'. כל אלו ועוד ישפיעו בהדרגה על כלל המערכת".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s