מה זה 'ועד הישיבות' המעודכן מסייע לעולם התורה או מסייע להריסת עולם התורה מבתוכו

המספרים נחשפים ומעוררים סערה רבה בעולם הישיבות: האם 'ועד הישיבות' הוא זה שעושה את הלא ייאמן, ומממן את הגייסים והציידים שמבצעים פעולה מיסיונרית לגייס בחורי ישיבות לצבא השמד??? מה פשר התקציבים שהוכפלו לועד הישיבות ולאן זה הולך? ואיך ללא בושה מבקש ועד הישיבות עוד כסף מהישיבות הקדושות???

ביום שישי חושף עיתון הפלס את ההכנסות רק מהמדינה ואת הוצאותיו של ועד הישיבות, והדברים מעוררים סערה.

מפרסומים רשמיים של החשב הכללי אודות תמיכות במוסדות ובגופים שונים עולה כי ב-2014 הועברו 389,871 שקלים ל'ועד הישיבות'; בשנה אחר כך, ב-2015 גדל התקציב בצורה משמעותית וכמעט הכפיל את עצמו ל- 637,182 שקלים ל'ועד הישיבות'. למרבה ההפתעה, בצד התקציב נרשם לראשונה שנוא התמיכה הוא "גופי תיאום וקשר" היינו (עבור שירותי תיאום וקשר עם משרד הביטחון), דבר שלא נרשם עד עתה. בשנה הנוכחית שנת 2016 שוב יש עליה דרמטית בתקצוב של ועד הישיבות. ע"פ הנתונים של החשב הכללי הסכום המאושר ל'ועד הישיבות' ל-2016 נסק לסך 879,874 שקלים (שבשלב זה רק חלקו הועבר בפועל). סכום זה הוא כמעט פי שלוש מלפני שנתיים.

וכמה ההוצאות של הועדה היו עד לפני שנה: במאזן של 'ועד הישיבות' לשנת הכספים 2014 צויין כי העלות השנתית של סעיף "פיקוח עבור משרד הביטחון" היתה 481,129 שקלים.

שזה אומר, ועד הישיבות מוציא פחות מחצי מיליון שקל, וגם זה לכאורה מופרז, שכן כבר יכולות להיות העלויות הגדולות גם אם הוא היה ממשיך לתפקד כבעבר, ומהדינה הוא מקבל קרוב למליון שקל – עבור מה??

כל זה מתווסף למה שנודע לפני שבוע, כי עיריית ירושלים בהוראתו הישירה של ניר ברקת, תשכור מבנה גדול בבית וגן השייך לוועד הישיבות ותכשיר אותו ללימודי הבנות של קריית יובל. עלות השכירות לחמש שנים היא עשרה מיליון ש"ח שהולכים לקופה של ועד הישיבות. חשבון פשוט אומר שוועד הישיבות מקבל רק מהמבנה הזה עוד 2 מיליון שקל לשנה. וזה אם אין עוד מבנים מושכרים ואם אין תרומות מגבירים בחו"ל או בארץ.

בנוסף פנה ועד הישיבות בסוף שנה שעברה לכל ראשי הישיבות והכוללים בבקשה שכל ישיבה וכולל ישלמו סך חודשי של 45 ₪ או 540 ₪ לשנה, בטענה שנתרבו ההוצאות למאוד. חשבון פשוט של סך זה מביא לכך שמתורמות אלו עושה ועד הישיבות עוד מילון ₪ בשנה בערך.

ארבע מיליון שקל לשנה – להיכן הולכים??? ומה ראתה המדינה להכפיל ביד נדיבה את הסכומים והתקציבים?? הלא כל ילד יודע שהמדינה עושה צרות וקשיים לא מעטים לכל תקציב קטן היוצא מהקופה, וכאן לפתע קיימת יד נדיבה??

השאלות הללו מחזקות את מה שלכל העוסקים בתחום ידוע. ועד הישיבות שהוקם כדי להציל את עולם הישיבות, עושה היום את המירב כדי למלא את היעדים. בחורי ישיבות רבים שנתקלים בקשיים בלשכת הגיוס כשלפתע מודיעים להם שבטל מעמדם מהיות בן ישיבה, פונים לועד הישיבות ומגלים כי שם לא רק שלא מנסים לעזור להם, אלא אפילו מנסים לשכנע אותם להתגייס. זה נשמע הזוי, זה נשמע דבר שלא יתכן, אבל המציאות הידועה לכל מי שחווה אותה, והכמות עולה מיום ליום, עולה על כל דמיון. ועד הישיבות הוא הגוף ששולח היום בחורי ישיבות לצבא.

משפחות של בחורי ישיבות שנשמעים בקול גדולי ישראל ואינם משתפים פעולה עם הצבא, יודעים לספר באופן ברור כי אנשים חרדיים שמועסקים על ידי גוף מסויים, דואגים לטרטר את משפחתם ואת כל קרוביהם, מתוך עבודת מחקר קשה של העוסקים בכך, כשהם מתקשרים לניידים בעיקר בשעות בערב של אחים ואחיות או דודים ודודות או שכנים וכדומה, כאלו שטועים וכן מתייצבים, לדבר על כך שאותו בחור ישיבה מצויין ובן עליה, לא התייצב. פעילות זו שמבוצעת באופן וודאי על ידי חרדים ולא על ידי הצבא, מיוחסת כמעט באופן וודאי על ידי ועד הישיבות.

אבל עדיין העלויות של כל זה, טלפנים ועורכי ברורים על קרובי המשפחה והשתייכותם, אין בה כדי להצדיק תקציבי עתק שכאלו. מה עוד שהסכומים עולים בצורה דרסטית מידי שנה עם עליית היעדים.

סכום כה גדול של כסף הניתן רמשי לגוף רשמי אינו יכול להעלם ולהתאדות סתם כך. מקסימום הוא יכול להיכלל בכל מיני פרוטים כוללניים. הגדלת הסכומים בצורה כה דרסטית, הוספת העיסוק של ועד הישיבות לראשונה כתקצוב של "גופי תיאום וקשר", הידיעה הברורה כי עוד הישיבות פועל היום למלאות את היעדים, מובילה למסקנא די ברורה ומפחידה. התקצוב הגדול הולך לממן גם חלק מהגייסים הפועלים מתוככי הציבור החרדי כדי להפיל בחורי ישראל טהורים לצבא השמד ולחלן אותם כליל.

וזה לא המצאה חדשה שלנו או כל ירא ד' אחר. יש להזכיר, כי כבר בנוסח החוק שהתקבל בקדנציה הקודמת נקבע כי 'ועד הישיבות' יהיה הגוף המוסמך לביצוע הסלקציה של "1800 המתמידים" שיזכו לבדם בפטור משירות צבאי בתקופת הקבע. זאת אומרת ועד הישיבות יהיה אמון על שיתוף הפעולה עם הצבא, מי לתורה ולהישאר חרדי, ומי לצבא החילוני, כשרק 1800 יוכלו להישאר להיות בישיבה. אמנם בינתיים, שונה סעיף זה, אך לכל ברור כי 'ועד הישיבות' ממשיך למלא את תפקידו ב'תקופת ההסתגלות', בהתאם למיגבלות ולמטרות שהטיל עליו השלטון המבקש ליישם את שלבי החוק.

התביעה להעלאת תקציבי 'ועד הישיבות' הועלתה עוד בקדנציה הקודמת, כאשר המפלגות החרדיות היו באופוזיציה. בישיבתה הראשונה של 'ועדת שקד' למעקב אחר חוק הגיוס, בחודש סיון תשע"ד, במהלכה הביעו הדוברים דאגה מכך שמאז התקבל החוק נרשמת ירידה במספר המתייצבים בלשכות הגיוס. כמו"כ ציינו כי מסתמנת מגמה של אי עמידה ביעדי הגיוס החרדיים, ולדבריהם הדבר נובע מהתגברות האוירה העויינת ברחוב החרדי והמחאה נגד חוק הגיוס.

נציג הצבא ניסה באותה ישיבה להסביר את הנתונים אודות מספרם המועט של תלמידי הישיבות שנענו לצווי הגיוס, בבעיות טכניות, וחה"כ הרב מאיר פרוש השיב לו: "לא מדובר רק בבעיה טכנית, ישנו נושא אידיאולוגי". נציג הצבא אמר שהוא רואה את הבעיה כטכנית בעיקרה והוסיף: "אנחנו מצפים מועד הישיבות לדחוף קדימה את הענין". על כך הגיב חה"כ הרב גפני שכדי שועד הישיבות יוכל לעמוד בציפיות הללו, יש לדאוג לו לתיקצוב ממשלתי הולם; "אני מעריך שיש בעיות טכניות והצבא צריך לעזור בענין הזה", אמר.

כזכור, מאז עלתה גזירת הגיוס על סדר היום הציבורי בקדנציה הקודמת הובעה ביקורת קשה על פוליטיקאים חרדיים שהשתתפו בדיונים ב'ועדת שקד' על גיבוש החוק, כאשר הדבר מצטייר כמתן הכרה וגושפנקא מסוימת ליוזמות החקיקה המסוכנות. במקביל הובע חשש כבד בעולם התורה מפני נסיונות שנעשו כבר אז ע"י גורמים שלטוניים לקבל סיוע ותמיכה מ'ועד הישיבות', בתוקף היותו הגוף הפורמאלי שבמשך עשרות בשנים ניהל את הפרוצדורה של הליך מסירת טפסי הדיחוי. כפי שנודע בשעתו, גורמי הצבא ביקשו ללא הרף לשתף את 'ועד הישיבות' בהליכים השונים של קידום חוק גזירת הגיוס, וזאת מתוך כוונה ברורה ומוצהרת: "הרגעת" הציבור החרדי והפגת החששות והחשדות המתבקשים המוטבעים בקרבו של עולם התורה והחסידות, מפני החוק המסוכן.

כפי שהתבטאו יוזמי החוק, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי מפורש ומפורט בתשובת המדינה שנמסרה בשעתו לבג"ץ, מטרתה העיקרית של "תקופת ההסתגלות" שבחוק הינה "הכשרת הקרקע והלבבות" לעקרונות העומדים בבסיס החוק, שמטרתו המוצהרת הרס עולם התורה וחילונו של הציבור החרדי מתוך השתלבותו בחברה הישראלית. לצורך כך פיתח הצבא ערוץ הידברות מיוחד עם סייענים ומשת"פים בלבוש חרדי, הפועלים בכל דרך כדי להשרות "אוירה רגועה", לצנן ולהשתיק את המאבק הנמרץ והמחאה הפומבית נגד מגמות השלטון.

מקרה נוסף על מקרה תמוה שאירע דבר שמעלה את החשד לשיתוף פעולה מלא בין ועד הישיבות לציידים וגייסים, אירע לפני כמה חודשים בהקשר למשפט שתובע הצייד יהודה גליקמן נגד כמה אברכים בטענה שהוא נעלב והושמץ בחוברת הציידים.

במסגרת שלב גילוי המסמכים במשפט האזרחי המתנהל בענין חוברות "הציידים", הגיש לאחרונה התובע מסמך שלטענתו מהווה "העתק החלטות של ועד הישיבות". אותו גליקמן הפועל בלשכת גיוס במסגרת "שילוב חרדים בצה"ל" מבקש להסתייע במסמך זה במהלך המשפט, ככל הנראה כדי להצדיק את פעילותו הצבאית.

גילוי המסמכים נעשה לפני כחודש כאשר יהודה גליקמן מודיע כי הוא מגיש לביהמ"ש "מסמכים הנוגעים לענינים השנויים במחלוקת במשפט זה".

באותו הליך הציג התובע גם מסמך אותו הגדיר כ"העתק החלטות של ועד הישיבות". כזכור לפני מספר חודשים התכנסו לפתע ללא שום סיבה והסבר ועד הישיבות והוציאו דף הלחות שאין בהם כלום מלבד סעיף 3 החמור שנותן אפשרות ופרשנות להבין כי מי שלא לומד 45 שעות מלאות בשבוע אלא רק קצת פחות מזה, אין דתו להיות בן ישיבה, ויכול להיזרק לכלבים מבחינה רוחנית. מלבד הסעיף החמור והנורא, מתברר כי העיתוי הלא מובן שימש ממש "במקרה" את יהודה גליקמן שבאותו זמן ממש נדרש להגיש את המסמכים התומכים בעמדתו, ואיך לא, את המסמך של ועד הישיבות הטרי, הגיש גליקמן לבית המשפט בטענה של הגנה שהנה מכאן נשמע, שיש לו היתר לצוד בחורי ישיבה לצבא.

כמו כן למשל, מסתייע גליקמן בפרסומים שהופיעו ממש ימים ספורים לפני הגשת המסמכים לביהמ"ש במסגרת כתבות בתקשורת הפסולה וב"אתרים חרדיים" ואשר עוסקים בענין "הנח"ל החרדי". מדובר בפרסומים שנעשו ע"י כמה לבלרים שהוזנו בעת ובעונה אחת ב"מסמכים" שמבקשים להוכיח למפרע שכביכול גדולי תורה זצוק"ל תמכו בהקמת הגוף הצבאי. המסמכים נושאים תאריכים מלפני 18 שנה ותוכנם הוכחש בתוקף ע"י רבים בקרב הציבור החרדי שהתייחסו בביטול לנסיון המאוחר להביא "מכתבים של גדולי ישראל" שכבר אינם חיים עמנו ואינם יכולים להכחיש את הדברים, תוך שימוש בטענה המוזרה והמחשידה כי מדובר כביכול במכתבים שהיו ספונים וגנוזים כל השנים הללו. רבים תהו גם על העיתוי של "החשיפה" הזו, לאחר 18 שנה, כאשר לא נראית כל סיבה נראית לעין של עיתוי אקטואלי כלשהו שיצדיק את הפרסום דווקא עכשיו. שאלות אלו נותרו ללא מענה, אך, למעשה, כשבוע ימים לאחר הפרסום הגיש יהודה גליקמן את הליך גילוי המסמכים שבו נכללו העתקי הכתבות הללו.

בעולם הישיבות מזכירים את עמידתו האיתנה של הרה"ג רבי אשר טננבוים זצ"ל, שעמד בראשות 'ועד הישיבות' עד לפטירתו לפני למעלה משלש ומחצה שנים. כזכור, לפני כ-16 שנה, כאשר השלטונות ביקשו לשתף את 'ועד הישיבות' בתהליך שמטרתו היתה ליצור שורה של פיתויים ולחצים שיפגעו בעולם התורה, הביעו מרנן גדולי ישראל זצוק"ל, ויבדל"א רבינו ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך שליט"א, את דעתם דעת תורה, כי חלילה לנציג 'ועד הישיבות' לשתף פעולה במזימה זו, ואפילו למראית-עין בלבד. בהוראת רבינו עט"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הודיע אז הרה"ג רבי אשר טננבוים זצ"ל כי 'ועד הישיבות' לא יתן ידו למגמות אלו. יו"ר 'ועד הישיבות' עשה זאת למרות לחצים כבדים של גורמים שונים שקראו לו "להשפיע מבפנים" ו"למזער נזקים", כביכול, אך הוא לא שת לבו ללחצים אלו והכריז בגאון על החלטתו – ובשעתו זכה על כך למכתבי חיזוק מאת מרנן זצוק"ל ויבדל"א שהפליגו בשבחו על עמידתו האיתנה.

למרבה הכאב, העדויות המצטברות על התנהלותו של 'ועד הישיבות' מעוררות תחושה מכאיבה ומדאיגה כי בשנים האחרונות חל שינוי וכי הגוף הותיק אינו ממלא עוד את ייעודו המקורי מתוך נאמנות מלאה לעקרונות היסוד של ציבור היראים.