טורי דעות בעיתונות החילונית על פרשיית חילול שבת המחפירה: החרד ים עושים הצגה

כדי להמחיש מקצת מהביקורת החיצונית והגיחוך ואי האמון בהתנהלות המפלגות החרדיות במשבר חילולי השבת, אנו נביא כאן מספר טורים שונים שכנתבו בעיתונות החילונית וגם זו הקרויה חרדית – המתייחסים להתנהלות המפלגות החרדית:

יהודה שלזינגר בישראל היום מסביר שהחרדים של היום זה לא החרדים של פעם:

כדי לנהל מדינה – מתפשרים

אחרי כמה שעות של דרמה, שהתחוללה בעיקר בכותרות העיתונים ובטוויטר של העיתונאים, יצאה ההודעה מלשכת ראש הממשלה על הפשרה שהושגה בעניין עבודות הרכבת, והמשבר נעלם כלא היה. גם הודעות האיומים של החרדים על התפטרות מהממשלה התחלפו בדרישה לפיטורי שר התחבורה. למה? שתי גרסאות – ההישג החרדי לא באמת הישג – אין עבודת רכבת שהיא פיקוח נפש. ההסבר השני הוא שהחרדים לא רוצים "לתקוע אצבע בעין של החילונים" ולעורר מהומה.

האמת היא שככה נראית פשרה. ראש הממשלה פגש בשבוע שעבר עיתונאים חרדים והסביר להם שככה זה בניהול מדינה, צריך להתפשר. צריך לעקל שטח בכותל לרפורמים כדי לדאוג לילדים החרדים לקייטנות בחופש הגדול; מתפשרים על עבודות בשבת כדי להסדיר גיוס חרדים. מתפשרים.

הח"כים החרדים מותקפים מבית, יש מי שמתרפק על כך שפעם פירקו ממשלה כשמשחן (חלק מטורבינה של חברת החשמל) הועבר בשבת, אלא שהמצב השתנה. פעם החרדים היו רק סגן שר שיכון או סגן שר העבודה והרווחה ודאגו לחצי רשת חינוך ולכמה מאות ישיבות. בשנת 2016 החרדים מכוונים הרבה יותר גבוה, הם אחראים לבריאות של כל המדינה, הם שותפים בקבינט הביטחוני והם דואגים לחופים בחינם ולתחבורה ציבורית מסובסדת. הם אמנם לא זנחו את הטיפול בציבור החרדי – כל "גזירות לפיד" בוטלו, ותקציבי הישיבות נמצאים בשיא של כל הזמנים. אבל הדאגה לציבור שמחוץ לשטיבלך עושה להם רק טוב, והם אפילו נהנים ממנה.

השבוע הקרוב יהיה מכריע. גם בסוגיית הרפורמים והכותל הגיעו הח"כים החרדים לפשרה שקטה, שהתפוצצה בלחץ התקשורת החרדית. השבוע הקרוב יהיה דומה העיתונאים החרדים ייתנו ביטוי לכל רב שייצא נגד הפשרה שהושגה, הציוצים יתגברו, והח"כים החרדים שמתקשים להגן בפומבי על הסכמים שנוגדים את ערכי התורה יצטרכו לעמוד איתן מול הלחץ. מה יקרה בפעם הבאה של עבודות בשבת? פתגם חילוני ידוע אומר: "חיים משבת לשבת".

שלום ירושלמי במעריב nrg כותב כך:

הממשלה תיפול בשל סערת השבת? תשכחו מזה

המפלגות החרדיות סוערות לאחר ביצוע עבודות הרכבת בתל אביב במהלך השבת, ודרשו את ראשו של שר התחבורה. אלא שלכולם ברור שנתניהו לא מסוגל לפטר אותו, והמשבר הזה לא ימוטט את הממשלה

נתחיל מהסוף: הממשלה לא תיפול בגלל משבר השבת האחרון סביב העבודות בתחנת רכבת השלום. בניגוד לעבר, איש לא טיפס כאן על עץ גבוה מדיי, כל אחד פיתח דרך מילוט טובה, ומעבר לכל, אף אחד לא רוצה לפרק ברגע זה את הממשלה וללכת לבחירות, ובטח שלא החרדים.

מבחינת יהדות התורה וש"ס הימים הללו הם תור הזהב בפוליטיקה הישראלית. יעקב ליצמן הוא שר הבריאות וזוכה להשפעה ופופולאריות רבה. אריה דרעי חזר למשרד הפנים והוא לא יוותר עליו בקלות יחד עם שלל המשרות האחרות של ש"ס. ומשה גפני הוא יו"ר ועדת הכספים. אלה תיקים כבדים ובעלי נפח לאומי, קשה להשתחרר מהם, ועוד מעט נעסוק כבר במשבר הבא.

מה בכל זאת קרה כאן? עבודות בשבת מתבצעות כאן תמיד, החוק מאפשר את זה. אם יש פיצוץ חמור במערכת החשמל או המים ליד הבית שלך בשבת יהיה מי שיבוא ויתקן, גם אם אתה גר בשכונה חרדית. זה הסטטוס קוו שנוהג כבר שנים. גם העבודות בתחנת השלום נכנסו תחת ההגדרה הזו ונלוו להן חוות דעת של גורמי האכיפה, בעיקר המשטרה, שבהן דובר על "סכנת חיים ממשית לכלל האזרחים", אם העבודות תתבצענה ביום חול.

בשבוע שעבר השתתפו העיתונאים החרדים באחת משיחות הרקע הידועות עם ראש הממשלה.העיתונאים הללו, יש להבהיר, מחזיקים בכלי תקשורת שאוחזים את הפוליטיקאים החרדים בגרון ולא נותנים להם לנשום, בעיקר אם מדובר בנושאי דת ואמונה. העיתונאים שאלו מה קורה עם העבודות בתחנת השלום ויואב הורוביץ, ראש הסגל החדש של ראש הממשלה הבטיח להם כנראה כי העבודות הללו לא יתבצעו.

העיתונאים רצו עם הבשורה לפוליטיקאים החרדים, ואלה פנו לשר התחבורה ישראל כץ. בשיחת ועידה ביום חמישי האחרון עם דרעי, ליצמן וגפני הודיע להם השר כי הרישיון לעבודות ניתן בהתאם לחוק, ושאי אפשר לבטל את העבודות. החרדים הלכו לנתניהו, וגם הוא הגיע למסקנה שצריך לבצע את העבודות בתחנת השלום, אם כי אפשר לדון בעבודות במקומות אחרים ובמסילות אחרות.

כולם הסכימו, אבל אז התחילו הפוליטיקה והתקשורת החרדית לעבוד. הרב ישראל לאו. יצא נגד הפשרה שהושגה. חבר הכנסת אורי מקלב, שמזנב באכזריות במשה גפני, חברו בתת הסיעה דגל התורה, טרח לשאול אותו שוב ושוב "איך הסכמת לחילול השבת הזה?". בבתי הכנסת הפך הויכוח לשיחת היום. גפני התגונן וטען שהשר כץ הטעה אותו, והיום הוא דורש את פיטוריו. אגב, דרעי וליצמן חזקים מספיק ולא סובלים מיריבות פנימית בסיעות הבית שלהן, ושניהם לא תובעים את פיטוריו של כץ.

במוצאי שבת, אחרי צאת השבת בירושלים ובתל אביב ביקר השר כץ באתר העבודות וחזר על עמדתו. החרדים, בעיקר גפני, ראו בכך התרסה נוספת ואז עלה לדיון גם עניין הרחפן שטס מעל העבודות. כץ טען שאין לו שום קשר לרחפן הזה, וגפני חידש את התביעה לפטר אותו. לכולם ברור שזה לא יקרה. ראש הממשלה נתניהו היה אולי שמח להיפטר מכץ אחרי האירועים האחרונים במזכירות הליכוד, אבל הוא לא יעשה את זה על בסיס ויכוח עקרוני, כאשר רוב הציבור תומך במקרה הזה בשר התחבורה.

וחוץ מזה, כץ הוא לא יריב מתאים לחרדים. הוא בוגר ישיבה תיכונית, ונוהג לכבד את השבת ואת החגים. הם לא יוכלו להציג אותו לאורך זמן כמי שכופר בעיקר. אפשר להירגע. העסק הפעם לא הולך להתפרק.

יקי אדמקר בוואלה כותב:

בשירות נתניהו: החרדים עולים על הרכבת ומחפשים את הראש של כץ

העבודות על תחנת הרכבת בשבת הכניסו את המפלגות החרדיות לקלחת המבעבעת של ראש הממשלה ושר התחבורה. אלא שיהדות התורה, שעמלה קשה לתקן את "גזרות" הממשלה הקודמת, לא מתכוונת ללכת עד הסוף • יקי אדמקר מנתח

יותר מ-20 עיתונאים חרדים הגיעו ביום שלישי בשבוע שעבר למשרד ראש הממשלה בירושלים. במשך חמש שעות הם ישבו עם בנימין נתניהו, כחלק מסדרת התדרוכים שהוא עורך לאחרונה לבכירי התקשורת בישראל. ישראל פרידמן, עורך הביטאון החרדי "יתד נאמן" של סיעת דגל התורה, פנה לנתניהו ושאל אותו על תכניותיו בנוגע לעבודות שחברת רכבת ישראל הודיעה כי בכוונתה לבצע בתחנת רכבת השלום בתל-אביב בסוף השבוע האחרון.

נתניהו אמר בתגובה שהוא שומע על כך בפעם הראשונה וכי הוא "מופתע". פרידמן הקשה: "הרי גפני שלח מכתב". נתניהו הישיר מבט ליועציו וטען מיד שלא קיבל את הפנייה, הוסיף כי בניהול מדינה צריך לדעת להתפשר וסיפק כדוגמה את חוק הגיוס ומאבק הרפורמים והקונסרבטיבים.

לפי עיתונאים שנכחו בפגישה, נתניהו פנה לאנשיו שיזכרו לטפל בנושא ובסיום "גיחך על כץ". לטענתם, נתניהו אמר: "מה, ישראל כץ יחלל שבת? לא מאמין. ישראל כץ לא יחלל שבת". הסוף ידוע, אבל אולי נתחיל דווקא בספוילר הכי מיותר בסיפור הנוכחי: החרדים לא יפרשו מהממשלה בתגובה לעבודות שבוצעו סביב תחנת הרכבת בתל אביב בשבת.

גם אחרי שגילו כי "הונו" אותם, וברכבת ישראל לא הפסיקו רק בעבודות שהן בגדר "פיקוח נפש", אלא העבירו צילומים והודעות לעיתונות בשיאה של השבת, הסתפקו ראשי המפלגות החרדיות רק באיומים. את אחד האיומים שיגר סגן שר החינוך מאיר פרוש. "אם ראש הממשלה מעוניין שנמשיך להיות בקואליציה, עליו להפנים שהמושג פיקוח נפש הוא כפי הגדרתו ההלכתית המדויקת", מסר עם צאת השבת.

לחרדים יש הרבה מה להפסיד אם יפרשו מהממשלה. מאז חזרו אליה לפני כשנה וחצי, הם עמלו קשה כדי להחזיר את כל מה שנלקח מהם בממשלת נתניהו-לפיד-בנט. קצבאות ילדים, תקציבים לישיבות, שליטה בחינוך החרדי, חוק גיוס חדש ועוד. "אי אפשר שרק עבודות בשבת יהיו השיקול היחיד אם לפרוש", אומר השר לשעבר שלמה בניזרי מש"ס, "כל עולם התורה עומד על היותם בתוך הממשלה. צריך לדעת מה הגבולות ולפיהם לפעול".

כשבניזרי נתקל באיומים ששיגרו הח"כים החרדים בסוף השבוע האחרון, הוא נזכר ב"פרשת המשחן" שהסתיימה בקיץ 1999 במשבר קואליציוני. ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, סירב להיענות לתביעת החרדים להעביר משחנים של חברת החשמל בימי חול כדי למנוע חילול שבת – ובתגובה פרשה יהדות התורה מהקואליציה.

"הרב עובדיה הורה לנו לא לפרוש", נזכר בניזרי, "נבדקו אז כל ההיבטים ההלכתיים וזו הייתה ההחלטה. השאלה למה לא פורשים היום מהממשלה צריכה להיות מופנית בעיקר לאנשי יהדות התורה שאז פרשו. בכלל, הייתי מציע להפסיק לאיים. מזהים את החולשה שלהם. אני בעד להפיל ממשלה על חילול שבת, אבל צריך לדעת מה הגבולות. המפלגות החרדיות צריכות להתגבר, לשנות פאזה, לא לחגוג בהודעות לתקשורת ובהן איומים על פרישה ולחשוב רק על הכותרת בעיתון".

נתניהו היה זה שהצהיר ביום שישי באמצעות דוברו כי "עבודות שדחייתן כרוכה בסיכון חיים יתקיימו כמתוכנן". במוצאי שבת טענו החרדים שבמסגרת העבודות בוצע "חילול שבת מאסיבי", בניגוד לסיכומים. ראשי הסיעות החרדיות – שר הפנים אריה דרעי, שר הבריאות יעקב ליצמן וח"כ משה גפני בחרו דווקא להפנות אצבע מאשימה לשר התחבורה כץ.

ביהדות התורה הביעו דרישה לפיטוריו, אך בש"ס התנערו מהדרישה והסתפקו רק בבקשת פגישה עם נתניהו. לרגע זה היה נראה כי מה שהתחיל כמאבק חרדי על "קדושת השבת", הסתיים בהצטרפות של חלק מהחרדים למאבק הפוליטי בין נתניהו לכץ בתקופה האחרונה, כשהחרדים פועלים בשירות נתניהו.

גם הפעם, בדיוק כמו במאבק החרדי נגד הרפורמים והקונסרבטיבים בכותל המערבי, לתקשורת החרדית היה חלק משמעותי במשחק. היא זו שגררה את הפוליטיקאים החרדים לתוך המאבק נגד העבודות בתחנת הרכבת. לנתניהו ואנשיו היה אינטרס לשתף איתם פעולה ולהפיל כנקמה בכץ את הטענות על "חילול שבת". אבל במקרה הזה התוצאה ידועה מראש: החרדים ימשיכו לשבת בממשלה, כץ כנראה ימשיך לכהן כשר התחבורה והרכבת תמשיך לבצע עבודות בשבת בטענה של "פיקוח נפש".

ישי כהן בככר השבת כותב:

תם עידן. גפני, דרעי וליצמן: לא אכפת לכם מהשבת ?

מה יותר חמור, מינוי רמי סדן או חילול שבת ממשלתי? • על מה לאיים במשבר, על רפורמת הסיעוד או על רמיסת השבת? ישי כהן תוהה: האם כבר לא אכפת לנו משבת קודש

אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, כבר לא אכפת לנו מהשבת, תדאג לנו למשרדים טובים, לתקציבים שאנחנו צריכים, וזהו – תחלל שבת, אנחנו נשארים – זה המסר שהעבירו ראשי המפלגות החרדיות לרוה"מ, לא פחות.

ימים ארוכים ידעו חברי הכנסת החרדים על העבודות הצפויות להתבצע בשבת. ידעו ושתקו. מלבד ח"כ משה גפני שזעק ב'יתד נאמן', כולם שתקו.

נתניהו לא היה מעורב בפרשה, רק ביום רביעי במפגש אתנו – העיתונאים החרדים – הוא נחשף לראשונה לפרשה. הוא שוחח עם גפני, שהיה נסער וביקש לבטל את העבודות.

ביום חמישי הכותרות בתקשורת החרדית זעקו, זעקו את זעקת ציבור שומר השבת. וכמו בכותל הרפורמי – הפוליטיקאים החרדים נאלצו להיגרר למאבק על השבת. הם שיגרו מכתב בהול לראש הממשלה וקיימו אתו שיחות אל תוך הלילה.

נתניהו לא טיפש. הרי אם היה מבין שיש סיכוי ולו הקלוש ביותר שש"ס ויהדות התורה יפרשו מהממשלה בשל חילולי השבת הוא לא היה נרדם ודואג באופן אישי שידחו את העבודות. נתניהו הבין: החרדים רוצים בהישרדות הממשלה יותר ממנו.

במסגרת ה"פשרה" הוחלט שיבוצעו עבודות "מסכנות חיים" בלבד. החרדים עטו כמוצא שלל רב על ההסכם. הם ידעו שהם שותפים לממשלה שמחללת שבת, אבל העדיפו למכור לציבור את הפשרה, בכדי למנוע ביקורת פנים-חרדית.

לרוע מזלם, מיד עם צאת השבת העיתונאים החרדים נחשפו לצילומי הרחפן, תיעוד מהאוויר שהמחיש עד כמה עושים מאתנו צחוק. הרי הצילומים הללו מצילים חיים, לא? אחרת למה עשו זאת תוך כדי חילול שבת בחסות ממשלת החרדים.

בשלב הזה הבינו ראשי המפלגות החרדיות שהם בבעיה. הביקורת נגדם חריפה. הם החלו לשחרר אט – אט הודעות דוברות "קשות" נגד חילול השבת. נגד ישראל כץ שטען שהם אישרו את העבודות. אבל גם בשלב הזה: אף איום על ממשלת נתניהו. אפשר להעריך שאם זו הייתה ממשלת לפיד-בנט הרי שהחרדים היו מרבים להתראיין ולתקוף את 'הבית היהודי' והכיפות הסרוגות שעל ראשם תוך כדי דרישה שיפרשו מהממשלה.

בשביל לנסות לסיים את הביקורת נגדם הם דורשים מפגש דחוף עם נתניהו. נתניהו יענה לבקשה. הוא הרי יודע שאין סיכון לממשלה. הוא יגיד להם צודקים, זה כץ. הם יגידו בלבם: העיקר שנעבור את זה. ואיך לא, גם כאן מחלוקת בין ש"ס ליהדות התורה בעצם הדרישה האם לפטר את השר כץ.

נתניהו לא ממהר לקיים את הפגישה. הערכות כי היא תתקיים רק מחר. כשנתניהו והחרדים יחזרו מהחופשה. כבר אמרנו שהשבת לא בראש סדר העדיפויות של החרדים?.

צריך להדגיש: לא בטוח שהחרדים צריכים לפרוש מהממשלה. כמו שאמר דרעי: לא תהיה ממשלה טובה יותר לחרדים. אבל כן צריכים לזעזע את הממשלה. שהמסר יובן: לא נהיה שותפים לחילולי השבת.

וכן, בראש ובראשונה האשמה היא כלפי שר התחבורה ישראל כץ שבמשמרת שלו במשרד נערך חילול שבת בהיקף כה גדול – ללא שום הצדקה.

לסיום, אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן, שאלה לי אליכם: מה יותר חמור, מינוי רמי סדן או חילול שבת כה גדול בחסות הממשלה בה אתם שותפים? האם כאן לא צריכים לכנס מועצת? למי יש גיהנום קשה יותר, למי ששותף לממשלה המחללת ורומסת את השבת או למי שמייעץ לראש עיר חילוני? על מה צריכים לאיים במשבר: על רפורמת הסיעוד או על רמיסת השבת?

אפשר לסכם: יותר מאשר נתניהו שומר על החרדים בממשלה, החרדים שומרים עליו בראשות הממשלה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s