טור מרתק על דבריו של גפני בפרויקט כיכר הצבא נגד תקיפת והוקעת ח יילים חרדים

חשבתם פעם על התהליך המרתק שעבר על החרדים של בני ברק שהפכו עם הזמן למובילי דגל המתירנות והפשרה? איך זה קרה, ומי המתוחכם שהצליח לעשות להם את זה מבלי שהם בכלל שמו לב לכך?!

זווית נוספת למהלכים שעוברים על הציבור התורני של דגל התורה בשנים האחרונות.

בעקבות התייחסותו של יו״ר סיעת דגל התורה חה״כ משה גפני בפרויקט כיכר השבת, שם אמר כי ״תקיפת חיילים חרדים מזיקה לעולם התורה ופוגעת בדעת תורה״, בכיר בפלג הירושלמי מתייחס לדברים:

חה״כ משה גפני אימץ לאחרונה משפט מחץ בו הוא משתמש בעת שהוא מותקף מבית על ידי סיעות חרדיות, אך זה קורה גם כאשר הוא נאלץ להיזכר בעצם קיומה של סיעה שהתפלגה מדגל התורה ומובילה בראשות רבם סדר יום שונה ומחמיר מזו שהוא בראשה. המשפט שחוזר על עצמו כסיסמת קסם – שבשמה פטור גפני להנפיק הסברים נוספים למראיין לצופה או המאזין הוא ׳מזיק/ים לעולם התורה׳,

ולא בכדי בטוח גפני כי המשפט הדרמטי פוטר אותו מכל הסבר נוסף, במשך שני עשורים נלחם גפני עבור עולם התורה בחירוף נפש וללא משוא פנים, כשדמויותיהן של שולחיו מרנן ורבנן גדולי ישראל מייסדי סיעת דגל התורה עומדות לנגד עיניו – שמטרתם בהקמת דגל התורה הייתה אחת ׳להקים ולרומם את קרן התורה ולומדיה, ולשמור על חומות היהדות והמצוות מפני חורשי רעתה׳.

לכן, כשגפני משתמש היום בטרמינולוגיית עולם התורה, הם נשמעים מפיו אותנטיים ולא כפי שהם נשמעים לעיתים מפי חבריו לסיעה או מסיעות חרדיות שונות, כי משה גפני אכן היה שם – וחי את ההקרבה למען עולם התורה ועבור עולם התורה בלבד.

אך הזמנים השתנו, האתגרים היום אינם כבעבר, והם קשים ושונים מאלו שהתמודד עימם גפני בעבר, והווייתו של משה גפני כחבר כנסת מטעם דגל התורה שפועל למען החרדים העובדים ומגן בקולו ובדמותו על חיילים חרדים מפני אלימות חרדית – וכל זאת תחת הכובע הרחב שמתרחב עד לבלי היכר כ׳יו״ר סיעת דגל התורה׳, היא שאומרת כך יותר מכל פרשנות.

בציבור החרדי מתנהל וויכוח סוער, אמיתי, שקט וענייני, בין שני ציבורים, ליטאים שניהם, – הוויכוח ניטש בין אברכי הכוללים היראים והשלמים, בין נשות האברכים החסודות ובין תלמידי הישיבות ובנות הסמינרים שמשני צידי המתרס, הללו מהפלג טוענים ׳משהו השתנה אצלכם׳ והללו מדגל עונים לעומתם ׳להד״מ, הכל פרי דמיונכם׳.

ויכוח כה נוקב וכל כך קוטבי שמתנהל במשך תקופה של מספר שנים ללא הכרעה חייב הסבר הגיוני. נניח לרגע בצד את מאבק העסקנים משני הצדדים (שפועלים כמובן ׳לפי הוראת גדולי ישראל׳), ונתמקד דווקא באותם אברכים משני הצדדים שאינם ממוקמים בעיבורה של המחלוקת ונחשבים לשפויים ולמדנים ששקועים ראשם ורובם בסוגיות הש״ס, או לצורך הענין את נשות האברכים שעסוקות בגידול וחינוך ילדיהם לתורה ולמצוות, את בחורי הישיבות ותלמידות הסמינרים מהשורה הראשונה, כל אלה אינם מצדדים כך או אחרת בגלל אינטרסים כאלה ואחרים, ובכל זאת מחזיקים בדיעות כל כך שונות באותם סוגיות למרות הרקע ההשקפתי המשותף יחסית, ואני שואל אתכם, מה יכול לגרום לאנשים להחזיק בדיעות קוטביות כל כך?

התשובה לכך אמנם אינה טמונה בסיבה אחת בלבד, כי כולם מושפעים ממספר רב של גורמים ודיעות.

אבל המפתח להבנת המרחק הבלתי נתפס בקריאת המציאות של שני הפלגים טמון בדיוק במשפטים שאמר היום חה״כ משה גפני כשהתייחס לתקיפות החיילים החרדים: כשגפני השתמש היום במשפט המחץ ׳מזיקים לעולם התורה׳ בעת שעסק בהתקפות האלימות (׳אלימות מילולית׳ ברובם המוחלט) נגד ׳חיילים חרדים׳ שפרשו מעולם הישיבות, כשגפני השתמש בטרמינולוגיה החשובה ביותר שלו, כזו שאמורה לחתום (ובצדק) כל וויכוח עם מקשי הקושיות ומחפשי ההסברים על עולם התורה, בסוגיית החיילים החרדים, – כאן הוא גילה לכם בפעם הראשונה איך פותחים צוהר לעולם חדש ומודרני יותר אבל באופן מבוקר ומבלי לזעזע את עולמנו.

תשאלו כל אברך המשייך את עצמו למיינסטרים החרדי הקלאסי, האם הוא ישלח את בנו לשרת בצה״ל, זה כלל אינו נושא לדיון אצלו, ׳הבן שלי יגדל בתורה וביראת שמים יתחתן ויעמיד דורות ישרים ומבורכים, תשאלו אותו ׳ומה תעשה אם הוא לא יילך בדיוק בתלם ויקשה עליו לשבת על ספסל הלימודים, האם אז תשלח אותו לשרת בצה״ל׳, על השאלה הזאת הוא לא יענה לכם, ואין לו תשובה, כי זה הנידון, – בסוגייה הזו מתחבט כל מי שקיבל כ׳עובדה׳ שחרדים משרתים בצה״ל, – האם לעבור לשלב הבא ולהכיר בצה״ל כמוסד חרדי לגיטימי בשעת הצורך או שלא.

וזה מה שעשה היום משה גפני, ואת המסר הבא הוא העביר אליך האברך החשוב – תקפת חיילים חרדים? היזקת לעולם התורה.. עולם התורה וחיילים חרדים הם לא שני דברים נפרדים, בוודאי שלא סותרים אחד את השני. ככה מייצרים עידן חדש בניחוח של פעם.

מחר כשתשקול שוב אם לשלוח לצבא את הבן שלא מתאים למסגרת לימודית רגילה, אתה תרגיש טבעי יותר ולא כאחד שחרג מהתלם, הרי זה אותו גפני שנלחם פעם למען עולם התורה שמשתמש באותה טרמינולוגיה תוקפנית נגד חורפיו.

אותו משפט בודד של גפני אמנם לא יעשה את השינוי המדובר, אך כשהשיטה מצד נציגי המגזר היא כזאת – היא מספקת לנו הצצה מדהימה לשיטה שמייצרת את הקוטביות הקיצונית בתפיסת המציאות בשני הפלגים: כשנתי גרוסמן מפרק כל קוצו של סעיף בחוק הגיוס ותקנותיו, ומתריע על מדיניות ממשלתית שמתנגדת לקיום עולם התורה כפי שהיה בעבר, יושבים נציגי המגזר השני ומספחים בטבעיות את השירות הצבאי וקושרים את גורלם של החיילים החרדים בקיום עולם התורה.

בסוף דבריך גפני, אמרת, כי ׳תקיפת חיילים חרדים מזיקה לדעת תורה׳. האמת שפה כבר סיבכת אותי – את גדולי ישראל אתה גם מקריב על מזבח שיטת סימום ההמונים?! אבל במחשבה שניה ברור לי שלא באת להכריע ויכוח עקוב מדם בן 18 שנה – אם קיימת תמיכה של גדול/ים בישראל לשרת בצה״ל, כי דבר אחד ברור לכל מי שמכיר ומתבונן בכישוריך הפוליטיים, אתה לא תיתן נשק רב עוצמה ליריבך המר – סתם כך ללא סיבה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s