הרב שטיינמן: צריך לעשות להם כמו שהיה עם חב"ד

אברך מן השורה מב"ב שבנותיו הגיעו לפרקן נכנס לאחרונה אל הרב שטיינמן בשאלה.
בין ההצעות שמציעים לו ישנם שמות של בחורים מצויינים שלומדים בישיבת פוניבז' (של הגר"ש מרקוביץ). האם לשמוע הצעות כאלו? הרב שטיינמן שתק.

הוא חזר ושאל שמציעים לו גם בחורים מישיבת חדרה, האם לשמוע הצעות כאלו? ושוב שתיקה.

פנה האברך ושאל ברעדה: רבינו, עד היכן הדברים מגיעים?

והתשובה שקיבל: צריך לעשות להם כמו שהיה עם חב"ד.

עד כאן הסיפור, ממקור מוסמך ביותר.

וכאן כל בר דעת שואל:
כל מי שלא נולד אתמול יודע שמאז ומעולם הרב שטיינמן "לא אהב" בלשון המעטה את מלחמותיו של מרן הרב שך, כולל המלחמה בחב"ד. (וכן, אני יודע שירוצו להביא לי מ'כבר היה לעולמים' שיחה ישנה של הרב שטיינמן נגד חב"ד. הנושא הוא דרך המלחמה, ולא ההבהרה הרעיונית).

גם את הקמת דגל בתשמ"ט על רקע זה הוא לא ממש "אהב", ונדרשו ממרן הרב שך לא מעט כוחות והשתדלויות כדי לקבל ממנו תמיכה (כמו שרצה לקבל מכל יתר הרבנים, בכדי שה"אופוזיציה" תהיה כמה שיותר מעטה).

הרב שטיינמן אמנם לא מתח את ביקורתו בפומבי, אבל במשך כל השנים מאז ועד לפני שנתיים דיבר בעד דרך ה"שלום", כאשר הכוונה כמובן לאפוקי מדרך המלחמה וה"מחלוקת" של הרב שך.

וכמובן הביקור של ה"חויזר", וקבלת הכספים מחב"ד, וכו' וכו'.

ולפתע נשכחה כל דרך ה"שלום".
פתאום מוחלפת השיטה, כלך לך שלום, בואי מלחמה, בואי מחלוקת, בדרכים הכי "משוכללות" ו"משודרגות".
דרך המלחמה של הרב שך מחווירה לעומת מלחמתו של הרב שטיינמן.
אבל להשתמש בטיעון "כמו שעשו לחב"ד", כשהוא בעצמו היה מאז ומעולם כנגד מה שעשו לחב"ד (כנגד כל הדרך הזו), ותמיד דיבר ופעל בעד דרך השלום וכנגד דרך המלחמה???
היתכן?

דרך ה"שלום" נותרה על כנה ביחס לכל המגזרים שמחוץ לציבור החרדי-ליטאי, כולל רודפי היהדות הגרועים ביותר, שזכו לקללות נוראות מצד אחד ולשיתוף פעולה מלא מצד שני… איתם נוהגים כמו שהיה צריך לנהוג עם חב"ד..
ואילו עם כל מי שסבור אחרת בתוך הציבור החרדי-ליטאי – דם ואש ותמרות עשן. כמו שהיה עם חב"ד… ובמיטב השדרוגים והשכלולים..

פני הדור.